טריליוני דולרים הוזרמו למוסדות פיננסיים כושלים כדי להצילם וכדי להמריץ את הפעילות העסקית. ההצלה הצליחה אולם הפעילות גוועה. הטריליונים הבאים מופנים לתעשיות כושלות. בגלל האיטיות היחסית שבה מגיע המשבר לישראל ביחס לשאר העולם, נוצרה הזדמנות פז ללמוד ולתקן את הטעויות שנעשו במקומות אחרים.
הביקורת המרכזית על ההזרמה לבנקים היא על כך שהכסף לא פתח את ברזי האשראי. להיפך, בנקים קפצו ידם, תיקנו בעזרת הכסף מאזנים ומנעו הלוואות מעוררות צריכה וצמיחה. בדיעבד נטען שהיה צריך להתנות את מתן הכסף בהגברת הפעילות. על מנהלי הבנקים לא ניתן לכעוס, נתנו להם כסף והצילו אותם מפשיטת רגל. המחויבות לבעלי המניות ולעורם שלהם גברה על נכונותם להסתכן בסבב הלוואות חדש בתקופה שעוד קשה לאמוד את סיכוניה. האם ניתן היה להשקיע את הכסף באופן שיעזור הן לבנקים והן לעידוד הצמיחה? בהמשך אציע דרך טובה יותר.
המיליארדים הבאים יימסרו ליצרני הרכב: פורד, קרייזלר וג'נרל מוטורס. הדעה הרווחת היא שהמשבר הנוכחי הוריד את חברות הרכב על ברכיהן, אולם לא כך הוא. ג'נרל מוטורס לדוגמא הורדה לדרגת "טוראי" עוד לפני זמן רב. במצב כלכלי תקין יכול להיות שהממשלות היו מפקירות את ג'נרל מוטורס לחסדי השוק החופשי, אולם אנו נמצאים במצב לא נורמלי. ג'נרל מוטורס צריכה לקבל את המשבר הנוכחי כמתת שמיים. ברק אובמה כבר הודיע שבכוונתו לחלץ את תעשיית הרכב וכעת אף אחד לא יכול למנוע את הזרקת המיליארדים הבאה והשאלה היא רק איך יינתן הכסף ובאילו תנאים.
כפי שהכסף שנמסר לבנקים לא חידש את מתן הלוואות, כך גם החשש שהטריליונים לתעשיית הרכב לא יושקעו בתשתיות חדשות וישמשו זמנית להנשמת 2.2 מיליון העובדים וקבלני המשנה של ג'נרל מוטורס מבלי למנוע את סבב הצרות הבא של תעשיית הרכב. חשש נוסף הוא שההשקעה תיצור תקדים מסוכן של התערבות ממשלתית שתידרש גם במשבר הבא. השקעה בתשתיות והתרחבות בעת משבר היא נחלתם של מתי מעט מנהלים נדירים בעלי חזון ונכונות לסיכון. בדיוק כמו בבנקים, אי אפשר לסמוך על הנהלות חברות הרכב שיראו רוח יזמית ויהיו נכונים לקחת סיכון.
כל כלכלן מתחיל יסכים שיציאה מהמשבר תיתכן רק כאשר תתחדשנה ההשקעות בתשתיות ותוגבר הצריכה. אני מציע שממשלת ישראל תלמד את לקחי השבועות האחרונים ובמקום להשקיע ישירות בבנקים ובתעשיות נפגעות, היא תשקיע לפחות חלק מהכסף ישירות בציבור וכך באופן עקיף תעזור לבנקים ולתעשייה. נניח לדוגמא שהממשלה תערוב ל -50% מסכומי ההלוואות שבנקים נותנים לעסקים קטנים. בנקים ישמחו לתת הלוואות בערבות מדינה, הזרמת הכסף תמריץ את הפעילות העסקית, תעודד את ההשקעה ותגדיל את הצריכה הפרטית. הממשלה לא תוציא אגורה מכיסה כל עוד הלווה עומד בתנאי ההחזר ותוכל להעריך סטטיסטית את סכום הסיכון. הגברת הפעילות העסקית תגדיל את רווחי הבנקים, תגביר את תשלום המיסים ובאופן עקיף תממן חלק או אולי אף את כל ההשקעה. מובן שצריך להגדיר כל מיני תרחישים ומגבלות: סכומי מכסימום, מטרות הכסף, זהות הלווה וכו'.
רוצים לעזור לתעשיית הרכב? בישראל אין יצרנים אולם יש תעשיית רכב ענפה בדמות של יבואנים, חברות ליסינג ונותנות שירותים רבות אשר חלקם כדוגמת "דורנט" כבר החלו לקרוס ממחסור בקונים. עזרה לתעשיית הרכב ניתן לתת בצורה של סבסוד זמני של מחיר הרכב על ידי הקטנת המיסוי. רכב שאינו נמכר אינו מכניס מס בכל מקרה. הקטנת מיסוי זמנית תעורר את השוק, תעודד את הצריכה ואפילו תכניס מיסים שבמצב אחר המדינה לא הייתה זוכה לקבל.
יש דרכים יזמיות לטפל במשבר. הבעיה היא שטיפול יזמי ממשלתי בכלכלה היא תופעה נדירה. בפעם האחרונה שבה הוצגה רוח כזו הייתה בעת כהונתו של בנימין נתניהו כשר האוצר. נתניהו הציג רוח פוליטית יזמית נדירה והיה מוכן לקחת סיכון. האם מישהו מוכן היום להסתכן ביזמות?
